הבלוג שלי

תלמידה ושמה בר, מהמקליטים הראשונים שהקליטו איתי בבית ספר שק"ד, בתחילת כיתה ב' התגלה אצלה גידול בראש. היא עברה ניתוח. ברוך ה' הניתוח הצליח, אבל הראייה שלה נפגעה. היא כבר לא יכלה לחזור לכיתה הרגילה. היא נשארה בבית, וכל כמה ימים נסעה לעוד טיפולים.
שלחתי לה סרטונים של החברים מהכיתה שלה, מברכים אותה, ומספרים לה בדיחות, וגם באתי לבקר אותה בביתה. היא הייתה מאוד מבוישת וסגורה, אז כדי לשבור את הקרח, הצעתי לה שנקליט יחד סיפור. מסתבר שיש לה חוש דרמה מאוד מפותח, וכשהקלטנו, היא הוציאה אותו אל הפועל, וזה עשה לה מאוד טוב. אחרי כל הקלטה היא הייתה הרבה יותר מחייכת ושמחה.

מאז הייתי מגיע מדי שבוע להקליט איתה סיפור. פעם אמא מצטרפת, פעם אבא, ופעם האחיות. אבל בר תמיד בתור הדמות המרכזית. זה חיזק לה את הביטחון העצמי.

אחרי כמה שבועות התלמידה חזרה לכיתה שלה, יחד עם סייעת שתהיה "העיניים" שלה. פיניתי שעה בשבוע להגיע אליה, ולהקליט אתה עוד סיפורים. הפעם הצטרפו אליה הסייעת וחברות שהיא בחרה מהכיתה.

מדי פעם אמא שלה הייתה מעדכנת אותי על הרגשות שמציפים אותה בימים האחרונים ועל חוויות שחוותה, וביקשה שדרך הסיפורים נעסוק בהתמודדויות שלה: התגברות על פחד, התמודדות עם פרידה, שונות מכולם… הלבשתי את ה"בעיה" על דמות דמיונית, נתתי לבר להיות בהקלטה אותה הדמות, וכך יצרנו סיפור שבו הדמות עוברת מהבעיה לפתרון. זה היה מעין טיפול פסיכולוגי בשבילה.

אחד מהסיפורים האלה הוא "מתגלשת במפלצת". הסיפור קרה באמת, לבר ולאמא שלה, כשבר היתה בתקופה של פחד מכל דבר. הן היו בירושלים במגלשות של "המפלצת" בקריית יובל, ובר התגברה על הפחד מהגובה של המגלשה. ההקלטה של הסיפור הזה יחד איתה נתנה עוגן להצלחה שלה. זהו, היא לא מפחדת, יש לה אומץ!

מהניסיון הרב שצברה היא התחילה להקליט בבית לבד, עם המכשיר של אמא, סיפורים שהיא המציאה…

כשאני שואל ילדים "אילו סיפורים אתם אוהבים לשמוע?" רובם מציינים את הסיפורים שהקלטתי עם בר: "המלכה שלא רצתה לישון", "דגן המבולגן", "שוקל'ה וביצל'ה", "חנני שכחני", "ליבי והטעויות", ועוד.

מאחל לבר מכל הלב שתמשיך להפיק דרמה טובה עם הדיבוב הכישרוני שלה, ותגיע איתו רחוק מאוד…